על הקמפיין

אנחנו משפחתו וחבריו של אדם ביסמוט זכרו לברכה שנפל במלחמת חרבות ברזל באסון המבנים, מבקשים להנציח את זכרונו ומורשתו.

אדם ביסמוט, גדל ביישוב גינות שומרון, הוא אהב את הטבע המקומי הסבב אותו ובילה בו ימים ולילות. אם היה באזור טיוליו מקור מים- אדם תמיד היה בתוכו, ולרב עם משקה אלכוהולי בידו. אחד מהמקומות האהובים עליו היה ״הבאר״- מקווה מים טבעי הממוקם מתחת למתחם הצופים שבו אדם התחנך וחינך. 

בנעוריו אדם יזם פרויקט רב משתתפים לניקיון הבאר וסביבתה מכמויות זבל אדירות על מנת שהוא, חבריו וחניכיו יוכלו להנות מפינת חמד בטבע. לכן אנו חושבים שליזום את אותו הפרויקט שיזם אדם ולהפוך את הבאר שוב לפנינה אמיתית בטבע, היא תהיה הדבר הנכון ביותר להנציח את זכרו של אדם. 

אדם האמין בחיי קהילה ושותפות וחי בדרך הקיימות שמעודדת שמירה אקולוגית ובשימוש בחומרים מתכלים ברי קיימא. את הבאר נרצה להפוך לאתר מורשת לזכרו, שם יוכלו אנשים רבים להגיע ולהנות מהטבע שיש ליישוב להציע ולהשתמש במתקנים שניצור בעזרת התרומות (שולחנות, כיסאות, בור אש ועוד) הכל משימוש חוזר של חומרים. בנוסף, נפעל על מנת להכניס אותו גם לשבילי ישראל.

קצת יותר על אדם .....

אדם היה איש של הרפתקאות שהיה סוחף אחריו את קרוביו, אדם חסר פשרות, אדם שמורד במוסכמות, איש של מוסר, של שלום, של צדק. הייתה לו היכולת לקחת אחריות על חייו, ולנווט אותם למקום בו הוא חפץ ומאמין. הוא לא הסתפק בלעשות דבר מה מפני שזו המסורת, או כי כך אמרו, אלא חשב בעבור עצמו ומתוך ערכיו בחר כיצד לנהל את חייו הבוגרים. אדם לימד את הסובבים אותו להיות טובים יותר או אולי עצם היותו כזה, הביא למחויבות לנסות ולהדביק את הפער.

לצד חלקיו הרציניים יותר התקיימו גם חיי הומור ובילויים עשירים. באותה נשימה בה יכל להציע דעה או לתמוך באחר בצרה, התקיימה בו שטותניקיות אשר ליוותה כל שיחה עמו.  הוא טס עם חבריו לחו"ל פעם בשנה בכל מחיר ולא פעם חזר משם עם קעקוע חדש, או חוויות מפעימות.

לאדם פועלים רבים. היה פעיל בתנועת הצופים ביישוב בו גדל, עשה שנת שירות בתק"מ ולאחריה התגייס לפלחה"ן גבעתי. בבגרותו ניהל תכנית למנהיגות בחברה הבדואית בנגב, תוך שלמד תואר ראשון ושני באוניברסיטת בן גוריון בנגב. בהמשך הפך למרצה בפקולטה למנהל עסקים, והעביר קורסי יזמות לתואר ראשון ושני. לאחר מותו סגל האוניברסיטה החליט לקרוא לאחד מהקורסים על שמו. יזמות זרמה בעורקיו. הוא יזם וארגן אינספור אירועים חברתיים, הקים שבט צופים חדש בנגב, ייסד סטארט אפ בשם SightBit, וכיאה לו, כל יזמות כללה גם פן ערכי. כך למשל החברה אותה הקים עוסקת בהצלת חיים ומניעת טביעות, הצפות וזיהומים בחופי רחצה.

אדם אהב טבע והיה משלב את זה בטיולים עם המשפחה בכל אזורי הארץ, בכל מפגש משפחתי, חג או כל ארוע אחר החל מצימרים ועד קמפינג או לינה לצד נחל כלשהו. היה דואג לשלמות המשפחה, היה לו חשוב לשמור על קשר עם כולם, היה תמיד מוודא שלכל אחד יש את המקום שלו להתבטא ולהוציא את המיטב מעצמו. היה זה שתמיד יארגן הפעלה, חידון, משחק חשיבה או סתם מדורה כדי לספר סיפורים לאחיינים שלו. ידע לתת עצה שצריך, להיות אוזן קשבת, להתווכח על פוליטיקה, להכין איזה תבשיל מיוחד ובכלל לבלות עם אחיו והמשפחה המורחבת.

אדם האמין בהגנה על הארץ, ומתוקף כך בשירות צבאי ערכי ומוסרי. כך למשל כתב בשנת 2016 "תמיד אני אומר לנוער שאיתו אני מתנדב כי אנחנו צריכים להימנע ממלחמה ככל האפשר, אך כאשר המלחמה היא בלתי נמנעת אנחנו צריכים להיכנס מתחת לאלונקה ולהגן על מדינת ישראל". בזמן מלחמת חרבות ברזל בה נפל, במבצע עוז וניר, הוא התעקש לשמור על היצמדות לפקודות ושמירה על אתיקה, ושמר שהוא וחבריו יפעלו רק מתוך שיקול דעת.

בשביעי לאוקטובר הבין אדם כי עליו להתגייס. בכאוס שהתחולל במדינה, יצא לכיוון בה"ד 1 והתגייס למילואים. בארבעת החודשים וחצי שעברו מאז ועד לנפילתו, מילא משימות הגנה בעוטף עזה, ואף נכנס לתוך שטח הרצועה למבצעים שונים, עבור פעולות חבלה. בזמן הזה, ובזכות הצוות שלו, הקים משרד קטן בקיבוץ מגן, ממנו המשיך המשיך לנהל את SightBit להרצות באוניברסיטה, ולתפעל את עיסוקיו השונים. חרף הגעגועים הביתה, והפגיעה בעסקיו, מצא אדם חשיבות רבה בהתגייסות למען השבת החטופים, והשקט ליישובי העוטף, הצפון והמדינה כולה. 

אדם נפל באסון אל מע'זי, הידוע בשם 'אסון המבנים' עם עוד ארבעה מחברי הצוות שלו ושישה עשר לוחמים נוספים, בפעולה שמטרתה הייתה להגן ולייצר ביטחון לארץ ויושביה. במהלכה, מיקש עם חברי הצוות בניינים אשר נפגעו מירי RPG. 

אדם לא חזר מהמלחמה, ואיתנו נותרה רק המורשת שלו כצוואה. מורשת שכוללת הן ערכי מוסר, רצינות ופעולה למען עתידנו האישי והקולקטיבי, כמו גם את ההתעקשות על ההווה, תחושת הביחד, ההנאה, הצחוק ולפעמים אף ההגזמה וההשתטות, כמו שנהג לומר בהומור- "Living the minute". אדם שלקח את החיים ברצינות, ולא עשה מהם עניין גדול.