שוב ושוב אמרו לנו שזה בלתי אפשרי; אבל זה לא המצב!
יש לנו הוכחות.
אפילו בזמן הסגרים של הקורונה התעקשנו להמשיך במלאכה ושגשגנו.
חלמנו.
גדלנו.
קיבלנו ונתנו השראה.
ההזדמנות לשחק בליגה המקצוענית מאחורינו.
אבל, האהבה שלנו ללימוד בייסבול זורמת בדם שלנו.
אנחנו, \'הצפונים – בייסבול ישראלי\' – יודעים שיש לבייסבול עתיד בישראל.
צוות המאמנים שלנו הוא לא רק מנוסה ומסור להגשמת החלום, אנחנו מלאי תשוקה לדבר.
או, כמו שהאימהות שלנו אומרות לנו: "אתם משוגעים! לכו לעבוד בהייטק!"
ובכן,
תודה, אמא.
אבל לא תודה 😊
אתם מבינים, אנחנו חבורה של אנשים ממוקדי מטרה.
אנחנו מקבלים אנרגיה מתרגילי זריקה, תפיסה וחבטה.
אנחנו מתלהבים מהחיוך של ילדים כשהם מצליחים לחבוט בכדור בפעם הראשונה.
ישראל חשובה לנו, וחשוב לנו לבנות חברה טובה יותר, עם יותר הזדמנויות לכולם.
אנחנו מלאי התלהבות לפיתוח תוכניות בייסבול ישראלי לילדים ונוער.
זו הסיבה שאנחנו מצליחים במשימתנו.
סיפור הספורט הגדול ביותר של זמננו מתרחש ממש עכשיו בהרים ובעמקים הירוקים של צפון ישראל.
בכל הצפון, ילדים מתקבצים יחדיו, ומקבלים היכרות ראשונה עם כדור וכפפת בייסבול, ואז הם משחקים אחד עם השני במגרשים מאולתרים. ב-40 מעלות חום...
ככה זה בישראל.
הכוכבים של הסיפור הזה הם הילדות והילדים הצעירים. שחקנים ושחקניות חדשים. העתיד שלנו, והתקווה העכשווית.
יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים.
שחקנים.
ילדים מהעיר, הקיבוץ, ומיישובים קטנים.
בבייסבול אין גבולות.
העבודה שלנו כמאמנים היא להראות להם את הדרך.
האחריות שלנו היא לאמן
לא רק את יסודות המשחק,
אלא גם להטמיע ערכים וכישורי חיים חשובים שלומדים דרך בייסבול
ואשר הועברו מדור לדור במשך השנים:
קהילה.
עבודת צוות.
הצלחות וכישלונות.
חברות.
תחרות.
מנהיגות.
לעבוד למען מטרות.
להיות ילד.
ולשחק.
לשחק בייסבול.
אך יש לנו אחריות גדולה נוספת.
לגרום לזה לקרות.
אתם יודעים, זה לגמרי עלינו.
הנה העניין – אין חנות אחת בישראל שאפשר לקנות בה כפפת בייסבול.
בטח לא בסיסים, מחבטים או אפילו כדורים.
מותרות הקיימות בארה"ב כמו הורים מתנדבים שמבינים את המשחק – אין.
חוץ מהמאמן על המגרש, אין אף אחד אחר שיסייע בלזרוק כדור לחובט או בלהדריך איך רצים בין הבסיסים.
בייסבול עדיין חדש כאן.
מגרשים?
איפה אפשר לשחק?
בשלב זה נמשיך לרוץ על הבסיסים במגרשי חול מאולתרים ובמגרשי אספלט בבתי ספר.
אנחנו מאמינים בלהמשיך את הגדילה שלנו מהשורשים – בהשקעה בפעילות ובילדים עצמם.
תזכרו, אנחנו ישראלים,
אנחנו יודעים מה זה נחישות, תושייה, ואיך לאלתר.
ברצינות, קודם אנחנו צריכים ללמד בייסבול לצבא של שחקנים ושחקניות.
אחר כך נדבר על מגרשי בייסבול מקצועיים.
אנחנו זקוקים לעזרתכם.
זו הדרך היחידה בה נגשים את חלום הבייסבול הישראלי בצפון.
הדור הנוכחי של שחקני הנוער יהיו מאמני העתיד שלנו.
יותר חשוב – הם יהיו המורים והמנהיגים של מחר.
אנחנו מודים לכם על תרומתכם, תודה רבה!
אנחנו נרגשים שאתם עוזרים לכתוב את סיפור הבייסבול הנהדר הזה.
"גם זה נכון, סיפורים יצילו אותנו"
