אז היי (:
אני דורון, 32, האיש של שיר ואבא של נגב וניסן. עובד סוציאלי ושדרותי. ב7.10, כשאחזנו בידית דלת הממ"ד, חיילי המילואים מכל היחידות היו מי שבאו להציל אותנו כשהמדינה נעלמה. ב8.10 גויסתי יחד עם חבריי למילואים ומאז אני משרת מעל 500 ימים בחזיתות השונות.
בחודשים האחרונים יזמתי, יחד עם תנועת 'קומו' ובניהול משותף עם מאיה מזרחי (עו"ס קלינית) ושיר ברבי (חוקר טראומה מהאונ' העברית) את פרויקט אלון לחזרה לחיים.
המיזם הוקם אחרי חודשים של מיפוי צרכים ושיח עם עמותות, משרדי ממשלה, חיילים ומפקדים למילואים. התובנה מכל אלו הייתה פשוטה: לחייל המילואים המשוחרר יש צרכים מרובים ועומס נפשי גדול שנוגע בכל תחומי החיים. לצרכים אלו יש מענים שונים אותם מציעה המדינה, אך המילואימניקים מתמודדים עם 'חומת חסמים' שחלקה פנימית (החשש מתיוג כנזקק, עומס נפשי ועוד) וחלקה חיצונית (בירוקרטיה, פיזור ועוד). הבנתי שכספים רבים מושקעים ביצירת עוד ועוד מענים ובהנגשת מידע על קיומם, אך אף אחד לא עוסק בפירוק החומה שעומד בין המילואימניק המשוחרר לבינים.
התוצאה היא שמילואימניקים רבים חוזרים לאזרחות ומתמודדים עם קושי, בדידות ומצוקה גדולה ללא מענה. זאת בעיה שהיא לא רק פשיטת רגל ערכית שלנו כציבור ששלח אותם להלחם למעננו אלא פגיעה באינטרס הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל. טראומה לא מטופלת בהיקפים נרחבים יכולה להוביל לירידה בתל"ג, עלייה בתופעות כמו התמכרות פשיעה ועוד.
הם היו שם בשבילנו, אנחנו נהיה שם בשבילם.
בחודשים האחרונים הצלחנו לבנות מערך טיפולי רזה, יעיל, בשילוב AI וטכנולוגיה אשר במסגרתו עובדות סוציאליות מלוות דרך יחידות צבאיות אחרי הפעלה את החיילים. אנחנו מטפלים כיום בכ1000 חיילים, ובספטמבר נתרחב בעז"ה ל3000 חיילים.
לשם כך, אנחנו נדרשים לבנות מערך טכנולוגי ותשתית שתוכל לתמוך בכזו כמות של מטופלים בצורה מאובטחת התואמת סטנדרטים אתיים וחוקיים.
הכסף שיגויס ינוצל למטרות הבאות:
- רכישת תוכנות נדרשות (זום, מאנדיי לניהול התיקים, קאנבה ליצירת תוכניות עבודה וכו')
- סיום פיתוח והטמעת בוט AI שיסייע באוטפימזיציה משמעותית של הליך העבודה של העובדות הסוציאליות שלנו
- כל סכום נוסף ינוצל לקידום הפרויקט, שכר לעובדות הסוציאליות ועוד.
