יוספי…
אם עוד היה לי זמן, שבריר של רגע קטן
ממך להיפרד, הייתי אותך מחבקת,
את שערותיך מלטפת, מביטה בעינייך הכחולות
שזיק של שמחה תמיד מהם בקע.
רק אם עוד הייתי יכולה הייתי מספרת לך
כמה העולם נכבה, כמה הכל השתנה
ולא יחזור להיות מה שהיה
כשהלכת…
אני זוכרת את צחוקך, שאת לב כולם שבה.
היית נשמה טובה,
גבוהה…
הלב שלך היה גדול, רצית להגשים הכל, להיות גדול הדור.
מכספך קנית טלית, כי נשמתך רוחנית, קדושה וטהורה -
שם בגוף כל כך קטן הסתתרה.
אנחנו חצויים, מי יאחה את השברים?
אבא, אמא, אביגיל, מיכל, אסתר ואיילה,
כולנו כאן בשבילך, שתביט ממרומים עלינו
ותחשוב לעצמך,
כמה אוהבים אותך
ולא מאמינים שכך הסתלקת, כשושנה נקטפת,
בין יום בהיר ללא כל התראה, בלי שנפשנו הייתה להכלה -
הבשורה נחתה.
הזכרונות צפים ומכל הזמנים עולים.
לא פוסקות הדמעות ורק איתך המחשבות,
ראשך שפע ידע ושאלות שאף אחד לא ידע
ויותר מכולנו אתה הבנת,
עם כח רצון עד הסוף הלכת,
עד שלבסוף הצלחת.
עד שתחזור אנחנו כאן נחכה, בלב שבור וקרוע
מדמעות וגעגועים.
וכשתבוא נחזור להיות שלמים.
תרומות ניתן להעביר גם באפליקציית ביט בטלפון מספר - 052-3288958
