זמן הדין! בזכותך המציאות שלנו עומדת להשתנות.
בין טיפול לטיפול צללתי לתוכי,
לתוך אותה הילדה הצמרמורות,
הקולות שצפו בין קירות חדר הטיפול
הרגשתי את גופי מתכווץ כפי שהנפש שלי
הייתה כמהה להדחיק מליבי את אותו הכאב
חשתי את הפחד הפחד מצל הדלת הפתוחה
לא פחדתי מהחושך לא פחדתי מהחלום הנורא
פחדתי ממך סבא פחדתי ממך אנס.
היינו ילדות שעברנו בשני מישורי זמן נפרדים מקרי התעללות ומקרי אונס.
היינו נערות שחשפנו בשני מישורי זמן נפרדים מקרי התעללות ומקרי אונס. חשיפה שגבתה מאיתנו תחושת בושה ואשמה.
אנו אותן ילדות, נערות, צעירות המתמודדות עם צלקות הנפש, עם הרצון העז להשים קץ לסבל, לצלקות הפגיעה העצמית והכאב הבלתי פוסק.
אנו אותן ילדות, נערות, צעירות החיות לצד מציאות של טריגרים יום יומיים ובחירה יום יומית בחיים.
אנו אותן ילדות, נערות, צעירות הקמות לבוקר לאחר לילות מוצפי פלאשבקים ללא מנוחה.
בשנים שחלפו מתוך תהליכי טיפול עמוקים וארוכים ומתוך המוות הפנימי צמחה לה הילה של תקווה כגרעין בתוך האדמה האפלה. התבגרנו והתפתחנו לצעירות החיות לצד הפוסט טראומה המורכבת.
לצד הטיפולים העמוקים והארוכים הכרנו בעוצמות הפנימיות שבנו. וחשבנו אילו היינו פוגשות כנערות נשים עוצמתיות כמונו שהתמדדו עם חוויות חיים. מתוך כך בחרנו להיות הנשים העוצמתיות הללו לנערות וצעירות המתמדדות עם מצבי מצוקה.
היום לצד מציאות חיינו אנו פונות בבקשת סיוע דרך גיוס ההמונים. גיוס אשר מטרתו להעניק לנו סגירת מעגל להמשך חיינו.
המציאות כיום היא שהסב הפדופיל מנצל את קשריו, ממונו ומשפחתנו בשביל לחבל בניסיונות הצדק.
אנו נאבקות למען הליך משפטי במישור הפלילי וכן במישור האזרחי.וכן להתעמת אל מול הסב, להכניס אותו לכלא. וגם על כך שמימון תהליכי הטיפול והשיקום יהיו מממונו.
אנו נאבקות על זכות הצדק שלנו! אנו צריכות קהילה תומכת לצידנו
(מתוך יומן הציורים של עמליה (שם בדוי)) 
* אזהרת טריגר: עדויות
העדות של רפאלה:
אמא שלי ידעה - אבא שלה פדופיל.
בילדותי אימי השאירה אותי בחסות סבי באופן יום יומי. בעקבות שינויי התנהגות קיצוניים במסגרת החינוך נעשה ניסיון להבין מהאימא ממה נובע השינוי הקיצוני בהתנהגות האימא שתקה ולא סיפרה דבר. בסביבות גיל שש עשרה חשפתי לאימי מקרה שעברתי. חשבתי שאני חושפת בפניה עולם שלם, חשבתי שאימי תיהיה לצידי ותוציא אותו מחיינו. אך אימי ידעה ובחרה לשתוק כמו הרבה אנשים אחרים וכך הורתה לי לעשות וכן להמשיך להתנהג כרגיל על מנת שלא למוטט את התא המשפחתי. כאשר לא הסכמתי לעשות זאת אימי זרקה אותי לרחוב, לחיים אבודים וניסיונות אובדניים.
העדות של עמליה:
אבא שלי לא ידע - האחים והאחיות שלו ידעו - אבא שלהם פדופיל.
הביקורים בביתם של סבא וסבתא היו יום יומיים. היום לאחר טיפולים עמוקים וארוכים צפו בי זכרונות במקרי התעללות מגילאי הילדות המוקדמת. מקרי אינוס במסווה של "אני אוהב אותך - אהבה זה כואב". בסביבות גיל ארבע עשרה סיפרתי לאימי מקרה שחוויתי ואימי האמינה לי. באותו הערב אימי סיפרה לאבי. אבי היה מזועזע. למחרת אימי פנתה ליועצת במוסד החינוכי. היועצת פנתה אל גורמי הרווחה.
ראשית כל איננו מגדירות את סכום התרומה (מלבד מדרגות המחויבות מתקנות "ישראל תורמת"). כל תרומה מהווה עבורינו תמיכה והערכה.
אנו מאמינות בשקיפות מלאה!
מתוך כך אנו כאן לתת מענה לשאלות התומכים:
השמות הבדויים: אנו נעזרות בשמות הללו על מנת להגן על עצמינו כי כפי שציינו המשפחה מלבד הוריה של עמליה תומכות בסב. מתוך כך אנו חוות וחווינו הטרדות מצד המשפחה. לכן אנו רוצות לייצר לנו מציאות שההליך המשפטי ייוודע רק בתחילתו.
מימון ההמונים הוקם למען סיוע ותמיכה במימון ההליך המשפטי אשר כולל:
1. אגרות בית משפט.
2. שתי חוות דעת פסיכיאטריות. (אשר לכל אחת חוות הדעת עולה כשבעת אלפים ש"ח)
(המידע לקוח מתוך פרסום של "האיגוד למען נפגעות תקיפה מינית")
אנו נאבקות על זכות הצדק שלנו! אנו צריכות קהילה תומכת לצידנו
